אפקט הפמליה: מאין הגיע הרעיון ומה תומך בו
תאוריה שנולדה במעבדה בירושלים ב-1998, הורחבה לצמח ב-2011, ועדיין נבדקת יותר בתאים ובעכברים מאשר בבני אדם.
הממצא המקורי עסק בגוף, לא בצמח
המונח אפקט הפמליה נכנס לספרות ב-1998, במאמר מקבוצתו של רפאל משולם באוניברסיטה העברית בירושלים. הנושא לא היה קנביס אלא המערכת של הגוף עצמו.
החוקרים מצאו ששני אסתרים של חומצות שומן וגליצרול, שאינם פעילים בפני עצמם, הגבירו את הפעילות הקנבינואידית של 2-ארכידונואילגליצרול — אחד האנדוקנבינואידים שהגוף מייצר. תרכובות שלא עשו דבר לבדן שינו את פעולתה של תרכובת פעילה. זו הייתה הפמליה.
ההרחבה אל הצמח
את הרעיון העביר לקנביס בהשפעה הרבה ביותר ד"ר איתן רוסו ב-2011, בסקירה שטענה שהקנבינואידים והטרפנים של הצמח פועלים יחד באופן שאיש מהם אינו פועל לבדו — ושכך אפשר להסביר מדוע מתארים תכשירי צמח שלם ו-THC מבודד בצורה שונה.
הסקירה היא סינתזה והצעה, לא ניסוי. כדאי לקרוא אותה כניסוח הברור ביותר של ההשערה, לא כהוכחתה.
הראיה היחידה החזקה ביותר
אם ממצא אחד נושא את הרעיון שטרפנים חשובים מבחינה פרמקולוגית, זהו בטא-קריופילן. ב-2008 הראתה קבוצה בראשות יורג גרטש שהטרפן הצמחי הנפוץ הזה נקשר באופן סלקטיבי לקולטן CB2 ופועל כאגוניסט מלא, בזיקה בתחום הננומולרי.
שני פרטים הופכים זאת לבולט. בטא-קריופילן מצוי בהרחבה במזון — בפלפל, בציפורן ובעוד הרבה — ומאושר כחומר טעם וריח, ומכאן כותרת המאמר על קנבינואיד מהמזון. והוא נמצא הרחק מחוץ לסוג הקנביס, כך שהצמח אינו המקור היחיד לתרכובות המדברות עם הקולטנים האלה.
הראיה שההשפעה עוברת דרך CB2 היא ישירה: בטא-קריופילן שניתן דרך הפה יצר השפעות אנטי-דלקתיות ומשככות כאב בעכברים רגילים, אך לא בעכברים חסרי קולטן CB2.
מה מבוסס ומה לא
מבוסס: לתרכובות בודדות מעבר ל-THC ו-CBD יש מטרות פרמקולוגיות אמיתיות, ובטא-קריופילן על CB2 הוא המקרה הברור ביותר.
לא מבוסס: שהתערובת בצמח מסוים יוצרת בבני אדם השפעה משולבת צפויה. רוב העבודות התומכות הן פרה-קליניות — בדיקות בתאים ומודלים בבעלי חיים — וריכוזי הטרפנים המגיעים לדם מקנביס בשאיפה או בבליעה נמוכים בהרבה מאלה שבמעבדה. ההשערה סבירה, משפיעה, ולא הוכרעה.
היא גם נוחה מסחרית, וזו סיבה לקרוא טענות בנושא בזהירות, לא סיבה לפטור אותן.
מדוע הוויכוח חשוב
אם אפקט הפמליה נכון, חקר מולקולות מבודדות יעוות באופן שיטתי את מה שהצמח עושה, ורגולציה הבנויה סביב תרופות של חומר יחיד תחטיא את העיקר. אם אינו נכון, קשה יותר לתקנן תכשירי צמח שלם בלי רווח טיפולי.
השאלה אינה אקדמית. היא מעצבת מה נחקר, מה מאושר ומה מוצע למטופלים.
מקורות
- Ben-Shabat, S., Fride, E., Sheskin, T., Tamiri, T., Rhee, M. H., Vogel, Z., Bisogno, T., De Petrocellis, L., Di Marzo, V., & Mechoulam, R. (1998). An entourage effect: inactive endogenous fatty acid glycerol esters enhance 2-arachidonoyl-glycerol cannabinoid activity. European Journal of Pharmacology, 353(1), 23–31. DOI
- Russo, E. B. (2011). Taming THC: potential cannabis synergy and phytocannabinoid-terpenoid entourage effects. British Journal of Pharmacology, 163(7), 1344–1364. DOI
- Gertsch, J., Leonti, M., Raduner, S., Racz, I., Chen, J. Z., Xie, X. Q., Altmann, K. H., Karsak, M., & Zimmer, A. (2008). Beta-caryophyllene is a dietary cannabinoid. Proceedings of the National Academy of Sciences, 105(26), 9099–9104. DOI